ישוב סכסוכים במשפחה על פי החוק להסדר התדיינויות במשפחה

על פי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014, החל מחודש יולי 2016, על בני זוג שנוצר ביניהם סכסוך באחד או בכל הנושאים שיפורטו להלן, חלה החובה להגיש בקשה לישוב סכסוך.

הבקשה מוגשת באמצעות מזכירות בית משפט לענייני משפחה או של בית הדין הרבני (או של בית דין דתי אחר, הרלוונטי לצדדים) ליחידת הסיוע של הערכאה שהוגשה בה הבקשה.

הליך ישוב סכסוך הוא הליך חובה לפני שניתן יהיה להגיש תביעה לבית משפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני.

מטרת החוק להסדר התדיינויות במשפחה היא לסייע לבני זוג ליישב את הסכסוך המשפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ומתוך ראיית טובת ילדיהם המשותפים.

עם הגשת הבקשה לישוב סכסוך חלה תקופה של עיכוב הליכים והצדדים מנועים במשך תקופה מסויימת מלהגיש תביעות לערכאה שיפוטית, למעט בעניינים דחופים.

ככל שלאחר קיום הפגישות ביחידת הסיוע, לא מגיעים הצדדים להסכמה והם אינם מעוניינים להמשיך בהליך ישוב הסכסוך, אזי ניתן להגיש תביעות לבית משפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני.

כל אדם שיש לו סכסוך עם בן זוג, בן זוג לשעבר, ההורה של ילדו, או ילדו בכל אחד מהעניינים שיפורטו להלן, חייב לפנות בבקשה ליישוב סכסוך לפני הגשת תביעות:

  • ענייני נישואין וגירושין.

  • יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג, ולמעט תובענות בענייני ירושה (חוק זה לא חל על תובענות בעייני ירושה).

  • מזונות או מדור של בן זוג או של ילדה או ילד.

  • כל עניין הנוגע לילדה או לילד חוץ מתובענה לגבי החזרת ילד חטוף.

  • אבהות או אמהות לגבי ילדה או ילד. בעניין זה יש לציין כי, ככלל, תביעה להורות (אבהות או אמהות) תיעשה במסלול ה"רגיל", ולא כבקשה ליישוב סכסוך. עם זאת, העובדה כי בין הצדדים המסוכסכים קיימת, בין היתר, מחלוקת על שאלת ההורות, לא תביא בהכרח למחיקת הבקשה ליישוב סכסוך, ובית המשפט עשוי להמשיך לדון בה במקביל לבירור ההורות.

חשוב להדגיש שהחובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך טרם הגשת תביעה בעניינים המפורטים, חלה על כל מי שמבקש להגיש תביעה בבית משפט לענייני משפחה וכן על מי שמעוניין להגיש תביעה בבית דין דתי, אשר הוקמה בו יחידת סיוע.

למרות כל האמור, הערכאה השיפוטית מוסמכת להפנות ליחידות הסיוע את הצדדים שמתדיינים בפניה, בכל עת וללא קשר לנושא הסכסוך.

סבים של קטין רשאים להגיש בקשה ליישוב סכסוך בינם לבין הוריו של הקטין, בעניין קביעת הקשר שבין הסבים לבין הקטין.

במסגרת ההליך ביחידת הסיוע, הצדדים מוזמנים לארבע פגישות ללא תשלום, אולם צריך לשים לב לכך שהזימון לפגישות הללו שקול לזימון לישיבות בבית המשפט ועל חובה להתייצב אליהו. אי התייצבות עלולה לגרור חיוב בהוצאות ומחיקת הבקשה שהוגשה או הארכת הליך ישוב הסכסוך.

הפגישה הראשונה נערכת ללא ליווי של עו"ד והחל מהפגישה השניה ואילך, כל צד רשאי להגיע בליווי עו"ד מטעמו.

לפגישות ביחידת הסיוע מוקצה פרק זמן של 45 יום אשר אם לאחריו לא הוארכה תקופת הליך ישוב הסכסוך, ניתן להגיש תביעות.

עובדי יחידת הסיוע רשאים להפגש עם שני הצדדים יחד או עם כל אחד מהם בנפרד והם רשאים להזמין כל אדם שנוכחותו נדרשת לפתרון הסכסוך ובתנאי שהצדדים הסכימו לנוכחות אותו אדם.

חשוב לדעת שעובדי יחידת הסיוע חייבים לתת לכל אחד מהצדדים את הזכות להתייעץ עם עו"ד לפני קבלת החלטה או הבעת הסכמה בכתב.

במקרים דחופים וכן בעניינים שבהם הצדדים לא הגיעו להסכמה ביחידת הסיוע, ניתן לפנות לערכאה המשפטית – בית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני (או בית דין דתי אחר הרלוונטי לצדדים) גם במהלך תקופת הליך ישוב הסכסוך.