צו להבטחת מדור שקט ושלו בתביעת מזונות

זהו שמו הרשמי של הצו המכונה בדרך כלל ובקיצור צו הרחקה. הבסיס לצו זה הוא המשפט העברי שלפיו, במסגרת זכותם לקבלת מזונות, אשה וילדיה גם זכאים למדור שקט ושלו – מקום מוגן לגור בו מבלי שיהיו חשופים למעשי אלימות, התגרות, הטרדה או התנכלות מצד בן הזוג/האב. האלימות יכולה להתבטא באופן פיזי, אך גם באופן מילולי – צעקות, קללות, איומים וכדומה, וכן בכל צורה אחרת של הפחדה, השפלה ודיכוי.

אשה שסובלת מאלימות במשפחה כמתואר לעיל יכולה להגיש לבית הדין הרבני או לבית משפט לענייני משפחה בקשה לצו הרחקה מהבית ביחד עם תביעת המזונות שלה. הבקשה יכולה להתייחס גם להגנת הילדים, במקרה שהאלימות מופנית כלפיהם. כאשר בן הזוג ו/או האב אלים כלפי בני המשפחה הוא פוגע בזכותם זו ולכן ניתן להרחיק אותו מהם על מנת שהם יזכו למדור שלו.‏

מדובר בצו שהוא אמצעי קיצוני יותר מהקודמים: בעוד הם מוגבלים בזמן, צו זה יכול להינתן גם ללא הגבלת זמן (אם כי בתי המשפט מעדיפים להגביל גם אותו בזמן). צו זה אינו יכול להינתן במעמד צד אחד והוא מהווה סעד קבוע לעומת הצווים האחרים שמהווים סעד זמני. כדי שיוצא צו שכזה צריכים להתקיים התנאים הבאים:

  1. יש להוכיח סכנה מוחשית מיידית המרחפת על ראש האשה
  2. מעשי האלימות שהוכחו הם בעלי חומרה מיוחדת
  3. יש להוכיח מי אחראי למריבות ומתי החלו
  4. אלימות רוחנית אף היא יכולה לשמש בסיס למתן צו הרחקה במקרים חריגים.‏

אחת מחובותיו של בעל כלפי אשתו מכח הדין הדתי היא להבטיח את זכותה של אשה למדור שקט ושלו, בו לא תהיה חשופה למעשי אלימות, התגרות או הטרדה מכל סוג שהוא.

צו ההרחקה לא נועד לשמש להפרדה בין בני זוג שרבים או לא מסתדרים ביניהם, אלא שהוא מהווה אמצעי חירום קיצוני להגנה על האשה והילדים מפגיעה ואיום שלא ניתן למנוע אותם בדרך אחרת. 

במקרים שבהם בית המשפט סבור שהרחקה מוחלטת לא נחוצה או לא מידתית, הוא עשוי לקבוע פתרונות חלופיים, כדוגמת צו הרחקה בתוך הבית, באמצעות חלוקת הבית לשניים והפרדה פיזית בין הצדדים.